שרה אהרונסון נולדה בשנת 1890 ב 6 ביאנור י"ד בטבת תר"ן בארץ ישראל בזיכרון יעקב
באביב 1914 התחתנה עם חיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה בין יוני 1914 לסוף 1915בקושטא שבטורקיה, עד ששבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ולחיי המושבה. במסעה חזרה לארץ ישראל, בתוך ימי מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של טורקיה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך למדה בעצמה צרפתית וגרמנית.בשנת 1917, בהיעדרו של אחיה אהרון (שעזב את הארץ והגיע למצרים הבריטית) ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לפעמים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם במצרים. המידע הועבר באמצעות אונית ריגול בריטית קטנה שהפליגה בין מצרים לחוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כספים וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917 תפסו העות'מאנים יונת דואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים, ובעקבות הדלפות שונות החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על זכרון יעקב, תפסו את שרה אהרנסון (וחברים אחרים של ניל"י, כולל אביה ואחיה) ועינו אותה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה את סודותיה לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהסתירה בסליק בדלת ביתו של אחיה, אהרן, וזאת כדי להימנע מעינוי נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. שרה אהרונסון מתה בשנת 1917 ב 9 באוקטובר כ"ז בתשרי תרע"ח.
באביב 1914 התחתנה עם חיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה בין יוני 1914 לסוף 1915בקושטא שבטורקיה, עד ששבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ולחיי המושבה. במסעה חזרה לארץ ישראל, בתוך ימי מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של טורקיה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך למדה בעצמה צרפתית וגרמנית.בשנת 1917, בהיעדרו של אחיה אהרון (שעזב את הארץ והגיע למצרים הבריטית) ואבשלום פיינברג שנהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לפעמים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם במצרים. המידע הועבר באמצעות אונית ריגול בריטית קטנה שהפליגה בין מצרים לחוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כספים וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917 תפסו העות'מאנים יונת דואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים, ובעקבות הדלפות שונות החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על זכרון יעקב, תפסו את שרה אהרנסון (וחברים אחרים של ניל"י, כולל אביה ואחיה) ועינו אותה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה את סודותיה לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהסתירה בסליק בדלת ביתו של אחיה, אהרן, וזאת כדי להימנע מעינוי נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. שרה אהרונסון מתה בשנת 1917 ב 9 באוקטובר כ"ז בתשרי תרע"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה